כוח ההתכווצות
האם ההתכווצויות חלשות, חזקות מדי או חסרות, והאם הן מצליחות לקדם את תוכן הבליעה.
בדיקות תנועתיות של הוושט
מנומטריה של הוושט מודדת את הלחצים, התזמון והתיאום של שרירי הוושט והסוגרים בזמן בליעה. הבדיקה אינה צילום של הוושט; היא בודקת כיצד הוושט פועל ומסייעת לזהות הפרעות תנועתיות שלא ניתן לאבחן לפי תסמינים בלבד.
מטרת הבדיקה
צינורית דקה ובה חיישנים רבים מודדת את פעילות השרירים לאורך הוושט ואת הרפיית הסוגר התחתון. ברזולוציה גבוהה מתקבלת מפה רציפה שמאפשרת להעריך את דפוס הבליעה ואת המעבר בין הוושט לקיבה.
האם ההתכווצויות חלשות, חזקות מדי או חסרות, והאם הן מצליחות לקדם את תוכן הבליעה.
האם ההתכווצויות מתקדמות בסדר תקין, מופיעות מוקדם מדי או אינן מתואמות.
האם הסוגר התחתון נרפה במידה הנדרשת בזמן בליעה והאם קיימת עדות לחסימה תפקודית.
התאמה קלינית
מהלך הבדיקה
לאחר אלחוש מקומי לפי הצורך, צינורית דקה וגמישה מוחדרת דרך האף, עוברת בוושט ומגיעה לקיבה. ייתכנו דמעת או תחושת הקאה קצרה בזמן ההחדרה.
לאחר מיקום החיישנים מתבקשים לא לבלוע לזמן קצר ואז לבצע בליעות של מים לפי הנחיות. בחלק מהפרוטוקולים נעשות גם בליעות נוספות או שינוי תנוחה.
הצינורית מוסרת בסיום. הבדיקה נמשכת בדרך כלל 30–45 דקות, וברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחריה.
הכנה
בדרך כלל נדרש צום של מספר שעות לפני הבדיקה. יש למסור רשימה מלאה של תרופות ותוספים ולפעול לפי ההנחיות לגבי נטילתם. חולי סוכרת ומטופלים בתרופות קבועות צריכים לקבל הוראות מותאמות; אין לשנות טיפול על דעת עצמכם.
פענוח התוצאות
הפענוח בוחן מדדי לחץ ודפוסי תנועה לפי שיטת סיווג מקובלת. הוא עשוי לזהות ממצאים המתאימים לאכלזיה, חסימה תפקודית במעבר ושט־קיבה או הפרעות תנועתיות משמעותיות אחרות. תוצאה תקינה אינה מבטלת את התסמינים, ולעיתים יש צורך לשלב גסטרוסקופיה, צילום בליעת בריום, ניטור רפלוקס או EndoFLIP.
שאלות נפוצות
היא עשויה להיות לא נעימה בזמן החדרת הצינורית, אך בדרך כלל אינה כואבת. ניתן לנשום ולדבר במהלך הבדיקה.
בדרך כלל לא, משום שטשטוש עלול להשפיע על הבליעה והמטופל נדרש לשתף פעולה עם ההנחיות.
ייתכנו כאב גרון קל, גודש באף או דימום אף קל וחולף. תסמין חריג או ממושך מצריך פנייה לצוות.
לא. היא בודקת את התנועה והלחצים בוושט. רפלוקס נבדק באמצעות ניטור pH או pH-אימפדנס כאשר יש צורך.
מקורות רפואיים